עגן

יש להוסיף לדף זה את הערכים: עֻגַּן, נֶעְגַּן, הֶעְגִּין.

עֹגֶן (גם: עוֹגִין)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עוגן
הגייה*	ogen, ogin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ג־ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳגָנִים, נ"י: עֹגֶן־, נ"ר: עָגְנֵי־ או עוֹגִינִים, עוֹגִינֵי-

חלקי העוגן: (B) גזע, (s-s) מטה, (c) ראש, (g) זרוע, (h) כף

עוגן של מנוע חשמלי זרם ישר

1. עברית חדשה התקן מיטלטל המורד מכלי שיט למים, ומשמש לרתיקתו אל הקרקעית כדי שיישאר במקום עומדו.

   • ” [...] וימצאו שם על אשד הנהר סיופסע אניה מצומדת אל העוגן (אנקער) התקוע [...].“ ("הכרמל", 28 ביוני 1860, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”אנייה אחת [...] חשבה לעמוד על יד 'גראנד באנק' והשליכו שמה את עוגן האניה (אנקער) בלב ים, והאניה עמדה מלכת.“ ("עברי אנוכי", 9 בפברואר 1872, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • עוגני האֳנייה ניתקו מן הקרקעית בשל הסערה העזה, והיא הושלכה אל הסלעים ונטרפה.
   • "המוכר את הספינה, מכר את התרן ואת הנס ואת העוגין..." ( משנה בבא בתרא ה א)

2. עברית חדשה הרוטור של מנוע או גנרטור חשמלי, הסובב בתוך הסטטור; וגם הליבה הנעה של אלקטרומגנט או סולנואיד חשמלי.

   • ”ואולם מטיל הברזל השני m n s m הנמשך בכח אל המאגנעט ונושא אותו, הוא הנקרא בשם עוגן (אנקער).“ ("הצפירה", 4 בפברואר 1862, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

3. בהשאלה: מרכיב מתוך מרכיבים רבים אשר מהווה את הציר המרכזי שכל המכלול נשען עליו.

   • החנות החדשה מהווה עוגן לכל הקניון, כל הריווחיות נשענת על הצלחתה.
   • המזרח התיכון עובר טלטלה גדולה וחוסר יציבות, אבל בעיצומה של הטלטלה החברות העמוקה בין ישראל לארה"ב מהווה עוגן. (Y-net,‏ 8 בדצמבר 2013)

גיזרון

1. מן "עוגין" וגם "הוגין" בלשון חז"ל. המקור ביוונית: onkinos) ὄγκινος), קֶרֶס, וָו; uncinus בלטינית.
2. תרגום שאילה מגרמנית: Anker. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים באלקטרוניקה: רדיו (תרצ"ח), 1938.

פרשנים מפרשים

• ברטנורא על משנה, בבא בתרא, ה א: "עוגין - ברזל שקושרין אותו בחבל וזורקין אותו בעומק המים לעכב ולעגן הספינה."
• רש"י על בבלי, בבא בתרא, עג א: "אנקר"ש (=ancres) של ברזל; ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד."

צירופים

• איש העוגן
• גזע העוגן
• גרר עוגן
• הטיל עוגן
• העוגן נגרר
• העוגן נסחב
• העלה עוגן
• הרים עוגן
• השליך עוגן
• זרוע העוגן
• זרק עוגן
• חבל עוגן
• טבעת העוגן
• כננת עוגן
• כף העוגן
• מטה העוגן
• משמרת עוגן
• סחב עוגן
• עוגן אדמירלי
• עוגן בורגי
• עוגן הצלה
• עוגן חסר־מטה
• עוגן חרטום
• עוגן חתול
• עוגן ירכתיים
• עוגן מבטח
• עוגן מחרשה
• עוגן משקולת
• עוגן מת
• עוגן נעיצה
• עוגן עקור
• עוגן פטנטי
• עוגן פטריה
• עוגן צף
• עמד על עוגן
• רֶכֶס עֹגֶן
• שרשרת עוגן

נגזרות

• עָגַן
• עִגֵּן
• העגין
• מעגן
• מעגנה
• עגינה

מילים נרדפות

• רוטור (2)

תרגום

• אנגלית: (1) anchor‏‏‏‏;‏(2) armature‏‏‏‏
• ערבית: (1) مرساة‏, أنجر‏‏‏‏
• צרפתית: (1) ancre‏‏‏‏;‏ (2) induit‏‏‏‏
• גרמנית: (1)+(2) Anker‏‏‏‏
• רוסית: якорь‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עוגן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגנים

עָגַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עגן
שורש וגזרה	ע-ג-ן, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל קל

1. [ימאות] (נאמר על כלי שיט) רתוק באמצעות עוגן אל קרקעית הים או הנהר.

   • האֳנייה עגנה בשפך הנהר, במקום בו היו המים עמוקים דיים.
   • "בעבירת משמעת לא תישמע טענת איש צוות כי נקט באמצעים סבירים... זולת אם כלי השיט עגן בבטחה בנמל." (חוק הספנות (ימאים) תשל"ג)

גיזרון

• מן עֹגֶן. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

מילים נרדפות

• עמד על עוגן

תרגום

• אנגלית: to anchor‏, to come to anchor‏‏‏‏
• צרפתית: ancrer‏, mouileer‏‏‏‏
• גרמנית: ankern‏, vor Anker gehen‏‏‏‏

עִגֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיגן
שורש וגזרה	ע-ג-ן, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון ימי הביניים [ימאות] רָתַק כלי שיט בחבל או בשרשרת אל עוגן שהוטל למים וננעץ בקרקעית.

   • ""עוגין - ברזל שקושרין אותו בחבל וזורקין אותו בעומק המים לעכב ולעגן הספינה:" (ברטנורא על בבא בתרא ה)
   • הסקיפר עיגן את היכטה בשני עוגנים, כדי שלא תסתובב על צירה.

2. בהשאלה (1): ביסס, קבע.

   • "חוק חופש המידע [...] עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות."

גיזרון

• מן עֹגֶן. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מילים נרדפות

• העגין
• הטיל עוגן
• זרק עוגן

תרגום

• אנגלית: to anchor‏‏‏‏
• צרפתית: ancrer‏, mettre à l'ancre‏‏‏‏
• גרמנית: vor Anker legen‏‏‏‏