” [...] וימצאו שם על אשד הנהר סיופסע אניה מצומדת אל העוגן (אנקער) התקוע [...].“ ("הכרמל", 28 ביוני 1860, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”אנייה אחת [...] חשבה לעמוד על יד 'גראנד באנק' והשליכו שמה את עוגן האניה (אנקער) בלב ים, והאניה עמדה מלכת.“ ("עברי אנוכי", 9 בפברואר 1872, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
תיבת עגן אינה ממקור עברי ולפיכך אין לה שורש עברי! (בדומה לתיבת: הוגן)
1. מיוונית: ὄγκινος (תעתיק: ogkinos, נהגה: אוֹנְקִינוֹס) - קֶרֶס, וָו; ובלטינית: uncinus.[2] משם נגזרה גם המילה "אָקוֹן" (משנה כלים כג,ה) בהוראת: מלכודת דגים. מהשורש הפרוטו-הודו-אירופי ang/ank בהוראת זווית, שיפוע (השווה אנגלית: angle – זווית). מהשורש הזה הגיע גם המילה אונקל – וו לתליה.
הצורה השכיחה בספרות חז"ל היא "הוֹגֵין"[3], לדוגמא: "הביא שתי ספינות וקשרן בהגנונין ובעשתות" (ספרי דברים, פיסקה שמו); "ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר" (בראשית רבה פג א). צורה זו מופיעה גם במשנה הנ"ל בכ"י קאופמן ובירושלמי. ככל הנראה זהו המקור למילה "הגה", ראו שם. רק בבבלי (בבא בתרא עג ע"א) מופיע בעי"ן, ושם גזרו ע"פ השורש המקראי ע־ג־ן בהוראת מרותק, משולל יכולת תנועה (השוו עגינות). מסתבר שההעתקה מה"א לעי"ן נעשתה בכדי לקשר לשורש המקראי.
2. תרגום שאילה מגרמנית: Anker. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים באלקטרוניקה: רדיו (תרצ"ח), 1938.
לשון ימי הביניים (ימאות) רָתקכלי שיט למקום עומדו באמצעות עוגן שהורד לקרקעית הים או הנהר.
""עוגין - ברזל שקושרין אותו בחבל וזורקין אותו בעומק המים לעכב ולעגן הספינה:" (ברטנורא על בבא בתרא ה)
”בינתיים הקיפתם גאוּת הים, ולא היתה שהות בידם לחזור למזח הקטן שבו עיגנו את סירתם ונאלצו להמתין עד שהמים יסוגו.“ (עובדי הים, מאת ויקטור הוגו, תרגום: מנשה לוין, בפרויקט בן יהודה)
בהשאלה מן (1): ביסס, קבע.
"חוק חופש המידע [...] עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות."
ערך בוויקיפדיה: עוגן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגנים