סנק
מראה
סָנַק (גם סִנֵּק)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סנק גם סינק |
| שורש וגזרה | ס־נ־ק |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל העביר חומר ממקומו וצברו במקום אחר.
- ”נטלו את המגריפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותם לצדדי המזבח“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ב, משנה א)
- ”המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנו שלשה לוגין כשר היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ב, משנה ו)
- עברית חדשה הוליך נוזל בלחץ ממקום אחד למשנהו; דחף, דחק נוזל בצינור.
- משאבת כיבוי אש סונקת את המים בלחץ גבוה לקו כיבוי אש ודרכו אל ברזי כיבוי האש.
גיזרון
[עריכה]- 1. המילה מופיעה פעמיים בלבד בלשון חז"ל. לדעת רבים חילוף מ־סילק.
- 2. ועד הלשון העברית, מילון למונחי טכניקה (תש"ו), 1946 (עפ"י הצעתו של זאב בן-חיים). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי כימיה (תשמ"ה), 1985.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רבי עובדיה ברטנורא על משנה תמיד ב א: סונקים - מסלקים אותן. לשון נענוע ונדנוד. וכן כגדי מסנקן [פסחים דף ג' ע"ב], גדי שהוא עיף על ידי נענוע ונגיחות שמנגחין זה בזה. אף כאן סונקים מנענעים ומהפכין אותן בצנורות לצדדי המזבח:
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]- ינק (2)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- אתר האקדמיה ללשון העברית, "סניקה והסנקה". 11 באפריל 2022.