סנק

סָנַק (גם סִנֵּק)

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	סנק גם סינק
שורש וגזרה	ס־נ־ק
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל העביר חומר ממקומו וצברו במקום אחר.

   • ”נטלו את המגריפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותם לצדדי המזבח“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ב, משנה א)
   • ”המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנו שלשה לוגין כשר היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ב, משנה ו)

2. עברית חדשה הוליך נוזל בלחץ ממקום אחד למשנהו; דחף, דחק נוזל בצינור.

   • משאבת כיבוי אש סונקת את המים בלחץ גבוה לקו כיבוי אש ודרכו אל ברזי כיבוי האש.

גיזרון

 1. המילה מופיעה פעמיים בלבד בלשון חז"ל. לדעת רבים חילוף מ־סילק.

 2. ועד הלשון העברית, מילון למונחי טכניקה (תש"ו), 1946 (עפ"י הצעתו של זאב בן-חיים). האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי כימיה (תשמ"ה), 1985.

פרשנים מפרשים

• רבי עובדיה ברטנורא על משנה תמיד ב א: סונקים - מסלקים אותן. לשון נענוע ונדנוד. וכן כגדי מסנקן [פסחים דף ג' ע"ב], גדי שהוא עיף על ידי נענוע ונגיחות שמנגחין זה בזה. אף כאן סונקים מנענעים ומהפכין אותן בצנורות לצדדי המזבח:

נגזרות

• סניקה
• מסנק
• הסנקה

מילים נרדפות

• סילק
• הרחיק

ניגודים

• ינק (2)

תרגום

• אנגלית: press‏, stuff‏‏‏‏‏ (1); discharge‏, deliver‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• פָּלַט
• משנק
• הסניק
• הסנקה

סימוכין

• אתר האקדמיה ללשון העברית, "סניקה והסנקה". 11 באפריל 2022.