מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סימטה |
| הגייה* | simta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־מ־ט |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | סִמְטַת־, ר׳ סִמְטָאוֹת |
סמטה ירושלמית
- רחוב צר ועפ"ר צדדי, החסום משני עבריו בבתי־מגורים.
- ”תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם“ (בבלי, מסכת פסחים – דף נ, עמוד ב)
- "כל הרחובות כבר ריקים / הסמטאות כולן שלו / שוב הוא לבדו / שוב רק עם צלו" (בלדה לשוטר, מאת אהוד מנור)
- "בדירה קטנה, חשוכה מעט / לא רחוק מכאן, בסמטה בצד / גר בחור אחד עם אישה אחת / חיים מכל הבא ליד" (גיטרה וכינור, מאת שלום חנוך)
- אין בסמטה הצרה הזאת שום סיכוי למצא חנייה עבור הרכב
- "אמצע הלילה בכפר / ירח מאיר לי על זמן שעבר / בסמטאות חייל שם מתפלל." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
- לשון חז"ל מלטינית: sēmitā. המילה נשאלה גם לערבית: سَمْت (סַמְת), ומשם חזרה ללטינית כזנית ואזימוט
- στενωπός (תעתיק: stenōpós)
- 路地 (תעתיק: roji)
- аллея (תעתיק: alléja)
- улочка (תעתיק: úločka)
- שוודית: gränd
- תאילנדית: ซอย (תעתיק:soi)
 ערך בוויקיפדיה: סמטה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמטאות |
ערך בוויקיפדיה: סמטה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמטאות