משעול

מִשְׁעוֹל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משעול
הגייה^*	mish'ol
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ל
דרך תצורה	משקל מִקְטוֹל
נטיות	ר׳ מִשְׁעוֹלִים; מִשְׁעוֹל־, ר׳ מִשְׁעוֹלֵי־

דרך צרה המשמשת למעבר בני אדם או בעלי חיים. נוצרת בדרך כלל כתוצאה מהליכה חוזרת באותו נתיב.
- ”וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יהוה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה“ (במדבר כב, פסוק כד)
- "במשעול בלב שדות, / זוג פוסע לבדו / וידה בתוך ידו / כברכת שלום" (ליל אמש, מאת נעמי שמר)
- ”בַּמִּשְׁעוֹלִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת, / עָמְדָה עֶגְלַת חַיַּי הָעֲמוּסָה.“ (הָיוּ לֵילוֹת, מאת יעקב אורלנד בזֶמֶרֶשֶׁת)