סימה

סימה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סימה
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. [גאולוגיה] סלע המצויה בחלקו התחתון של קרום כדור הארץ אשר מכילה אחוז גבוה של צורן ומגנזיום

גיזרון

• הלחם בין התחילית של סיליקון Si והתחילית של מגנזים Ma.

תרגום

• אנגלית: sima‏‏‏‏

ראו גם

• ניפה
• סיאל
• KREEP

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סימה (גאולוגיה)

סִימָה (גם: סִימָא)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סימה
הגייה*	sima
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׂ־י־ם
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל [לא בשימוש] אוצר, מטמון.

   • ”וחפר בה ומצא בה סימא“ (שיר השירים רבה, פרשה ד, סימן יב)
   • " ...בפנים נכתב אוצרות ובחוץ (בתוספות הפרשנים) מפורש בלשון ארמית, שהיתה, ידועה אז להמון העם: סימות ..." (דוד כהנא (חוקר), במבוא על ספר בן סירא. תרע"ג 1913)

2. עברית חדשה שם פרטי לנקבה.

   • "אני רוקד עם נינה / אני רוקד עם דינה / אני רוקד עם סימה / ושוש מבנימינה" (הכל בגלל האהבה, מאת דפנה אילת)

גיזרון

• 1: מן ס־י־ם, הגרסה הארמית של השורש שׂ־י־ם: 'מה שהופקד'. סימא יכול לתרגם את מטמון בתרגומים: ”וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם“ (בראשית מג, פסוק כג) = ”וֵאלָהָא דַאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָא בְּטוֹנֵיכוֹן“ (יונתן על בראשית מג – פסוק כג)
• 2: מן 1.

מילים נרדפות

• אוצר

תרגום

• אנגלית: treasure

ראו גם

• תשומה