סמא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף סימא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִמֵּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סימא
שורש וגזרה ס־מ־א, גזרת נל"א
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל קלקל את חוש הראיה. עִוֵּר, גרם לעִוָּרוֹן.
  2. גרם לחולשה -גם זמנית- בראיה.
    • כשחיל האויר הפציץ את העיר נראה הבזק אור מסמא ואחריו נשמע קול נפץ אדיר.

גיזרון[עריכה]

מקור השורש ס-מ-א הוא מארמית.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש סמא
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עוורת,אי-יכולת ראייה.
גזרה גזרת נל"א
הופיע לראשונה בלשון חז"ל


השורש ס־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־מ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-

(ב׳ פעוּל: סָמוּי)

נִפְעַל נִסְמָא נִסְמָא יִסָּמֵא הִסָּמֵא לְהִסָּמֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל סִמֵּא מְסַמֵּא יְסַמֵּא סַמֵּא לְסַמֵּא
פֻּעַל סֻמָּא מְסֻמָּא יְסֻמָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּמֵּא מִסְתַּמֵּא יִסְתַּמֵּא הִסְתַּמֵּא לְהִסְתַּמֵּא

הערה[עריכה]

משנת הרמב"ם והתלמוד הירושלמי נהגו בפועל זה גם על דרך גזרת נל"י/ה: