מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִסְתַּמֵּא[עריכה]
- לשון חז"ל אָבְדָה יְכֹלֶת רְאִיָּתוֹ.
- "הלכתא כמר בר רב אשי שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא ונסתמא..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ח, א')
- "אבל פיקח ונתחרש וחזר ונתפקח, פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח, שפוי ונשתטה חזר ונשתפה-כשר" (משנה, סדר נשים, מסכת גיטין, פרק ב', דף ו')
- השורש ס-מ-א לקוח מן השפה הארמית.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש סמא
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
עוורת,אי-יכולת ראייה.
|
גזרה |
גזרת נל"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
חז"ל
|
השורש ס־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
נטיות הפעלים[עריכה]
ס־מ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
-אין-
(ב׳ פעוּל: סָמוּי)
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נִסְמָא
|
נִסְמָא
|
יִסָּמֵא
|
הִסָּמֵא
|
לְהִסָּמֵא
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִמֵּא
|
מְסַמֵּא
|
יְסַמֵּא
|
סַמֵּא
|
לְסַמֵּא
|
פֻּעַל
|
סֻמָּא
|
מְסֻמָּא
|
יְסֻמָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּמֵּא
|
מִסְתַּמֵּא
|
יִסְתַּמֵּא
|
הִסְתַּמֵּא
|
לְהִסְתַּמֵּא
|
משנת הרמב"ם והתלמוד הירושלמי נהגו בפועל זה גם על דרך גזרת נל"י/ה:
| |
|