סמא (שורש)

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	עוורת,אי-יכולת ראייה.
גזרה	גזרת נל"א
הופיע לראשונה בלשון	חז"ל

השורש ס־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

ס־מ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל		-אין- (ב׳ פעוּל: סָמוּי)
נִפְעַל	נִסְמָא	נִסְמָא	יִסָּמֵא	הִסָּמֵא	לְהִסָּמֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל	סִמֵּא	מְסַמֵּא	יְסַמֵּא	סַמֵּא	לְסַמֵּא
פֻּעַל	סֻמָּא	מְסֻמָּא	יְסֻמָּא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִסְתַּמֵּא	מִסְתַּמֵּא	יִסְתַּמֵּא	הִסְתַּמֵּא	לְהִסְתַּמֵּא

הערה

משנת הרמב"ם והתלמוד הירושלמי נהגו בפועל זה גם על דרך גזרת נל"י/ה:

• "סימה את עינו, רואין אותו כאילו הוא מטחינו בריחיים" (משנה תורה להרמב"ם,ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק)

• "סימה את עינה קטע את ידה שיבר את רגלה למי הוא משלם לה או לאביה?" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת כתובות)