הסכין

הִסְכִּין

התרגל אל דבר מה, נעשה מקובל או מוסכם עליו, נעשה לו כמנהג.
- לאחר צעידה של שעות אחדות התחוור לי כי לא אגיע אל מקום ישוב בטרם תיפול חשכה, ואט־אט הסכנתי עם הרעיון שאת הלילה הזה איאלץ לעשות תחת כיפת השמים זרועת הכוכבים.
- "רק מלמדנו לבדו, שהובא מן העירה, לא יכול בשום פנים להסכין עמו, כמו שלא הסכין גם עם הכלב הקשור בחצרנו לשלשלת. שניהם היו עליו תמיד כחדשים והטילו עליו אימה יתרה" ("החצוצרה נתיבשה", חיים נחמן ביאליק)
- ”וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל-בִּלְעָם: הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר-רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה? וַיֹּאמֶר, לֹא“ (במדבר כב, פסוק ל)

ממקור מערב-שמי בהגיית: סַכּנֻ (sakānu) בהוראת לדאוג ל-, לספק ל- ^[1], השוו: סכן.

”אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה“ (תהלים קלט, פסוק ג) ביאור: לימדת והרגלת אותי בדרכי.
”הַסְכֶּן נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה“ (איוב כב, פסוק כא) ביאור: למד את דרכיו (של ה') והתרגל אליו והשלם עמו, וחיה אתו בשלום.

השורש ס־כ־ן ב הוא שורש מגזרת השלמים.

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago ;1984 "sakānu" , page - 69