סאסא

סַאְסֵא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סאסא
הגייה*	sa'sa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	-
שורש	{{{שורש}}}
דרך תצורה	{{{דרך תצורה}}}
נטיות	{{{נטיות}}}

1. לשון חז"ל שערות ארוכות שבראשי השיבולים

   • ” כי סאסא לשבולתא אמר רבא אבשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ה, עמוד א)
   • ומה היה קלותו של עשהאל? שהיה רץ על סאסי שיבולין ואינן משתברין / (מד"ר קהל', שבתי וראיתי)

גיזרון

• בלשון ארמית ניב סורי מתפרשת תיבת סאסא (sꜣsꜣ) בהוראת: קצה מחודד של דשא או עלה.^{[דרוש מקור][מפני ש...]}

פרשנים מפרשים

• ” סאסא דשיבלתא “ (בבלי, מסכת סוטה – דף ה, עמוד א) רש"י פירש תיבה זו כאילו שנגזרה מתיבת סאה בשדה סמנטי: מדידה, באומרו: "גבהו של שבולת שקורין זקן השבולת והוא נשבר ונופל מאליו"

ראו גם

• סַאסְּאָה