עברית חדשה (ימאות) קצין ים מוסמך המופקד מטעם הרשויות להוליך אוניות אל תוך נמל וממנו, לאורך החוף ובמקומות אחרים בהם השיט מסוכן. בעבר: איש ים מנוסה, לעתים קרובות בן המקום, שנשכר לאותה מטרה.
"נַתב הנהר שעל בית האַחְרה מזמר לי בקול מתמשך: „עכב אותה קצת בעבות הבלימה, מר חובל. אדון אחד רוצה לרדת אל החוף... תזדרז אדוני.“" ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
"יצאנו מנהר התמזה במפרשים, כשעימנו באונייה נתב של הים הצפוני." (ג'וזף קונרד, נעורים)
[תקשורת] מכשיר המעביר חבילות נתונים ברשת מכתובת מקור אל כתובת יעד.
↑ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש), 1940; ראו גם: ”במקום גַּמָּל מַנְהִיג גמלים נשתמש במלה אוביל, שם פרטי.“ ("דֹאר היום", 13 באפריל 1920, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
ערך בוויקיפדיה: נתב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתבים ימיים