מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | נשתק |
| שורש וגזרה | ש־ת־ק |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון ימי הביניים חדל מדיבורו.
- "קפא ונשתק פתאם ופניו נתלו והיו מגמאים נוגות".
| השורש שתק |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | שקט, היעדר הדיבור |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ש־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.
| ש־ת־ק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁתַק |
שׁוֹתֵק |
יִשְׁתֹּק |
שְׁתֹק |
לִשְׁתֹּק |
| נִפְעַל |
נִשְׁתַּק |
נִשְׁתָּק |
יִשָּׁתֵק |
הִשָּׁתֵק |
לְהִשָּׁתֵק |
| הִפְעִיל |
הִשְׁתִּיק |
מַשְׁתִּיק |
יַשְׁתִּיק |
הַשְׁתֵּק |
לְהַשְׁתִּיק |
| הֻפְעַל |
הֻשְׁתַּק |
מֻשְׁתָּק |
יֻשְׁתַּק |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
שִׁתֵּק |
מְשַׁתֵּק |
יְשַׁתֵּק |
שַׁתֵּק |
לְשַׁתֵּק |
| פֻּעַל |
שֻׁתַּק |
מְשֻׁתָּק |
יְשֻׁתַּק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִשְׁתַּתֵּק |
מִשְׁתַּתֵּק |
יִשְׁתַּתֵּק |
הִשְׁתַּתֵּק |
לְהִשְׁתַּתֵּק |
הגיזרון לא לגמרי ברור, וקיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לקרבה אפשרית לשורשים ש־ק־ט וס־כ־ת |
|