נקף

נָקַף א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	נ־ק־ף א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא השלים סיבוב מלא, עבר זמן של מחזור, חזר על עצמו.

   • סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ (ישעיהו כט א)

2. חלף (זמן)

   • נקפו שעות, חלפו ימים, החמור עמד נטוע במקומו ולא עבד. (לילי גלילי, הארץ 8/12/2000)

מקור

• מקראי. קשור לאוגריתית nqpt 'מחזור (שנתי)', אותו שורש קיים במילים הקיף, תקופה. הקשר בין סיבוב ובין תקופת זמן קיים בשפות אחרות: אנגלית period, יוונית περίοδος מן περί 'מסביב' + ὁδός 'דרך': תקופת זמן מתוארת כ'דרך מסביב', 'מחזור סיבובי'.

תרגום

• אנגלית: come around ‏‏‏‏‏ (1), elapse‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• הקיף
• הקפה
• תקופה

נִקֵּף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	נ־ק־ף ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא הכה והפיל.

   • וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל. ( ישעיהו י לד)

מקור

• מקרא (קרוב ל"נגף")

תרגום

• אנגלית: beat down‏, strike‏‏‏‏‏

ראו גם

• נִקּוּף
• נקיפה
• נקפה

נָקַף ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	נ־ק־ף ב
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל הכה, הכה ופצע.

   • ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. (חולין ז ב)

מקור

• משרש מקראי. קרוב ל"נגף".

צירופים

• לא נוקף אצבע
• נקפהו לבו

תרגום

• אנגלית: beat‏, wound‏‏‏‏‏

ראו גם

• נקיפה
• נקפה

נֶקֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ק־ף ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ נְקָפִים

1. לשון חז"ל (לא בשימוש) פצע.

   • מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. (שבת סב ב)

מקור

• משרש מקראי.

תרגום

• אנגלית: wound‏, sore‏‏‏‏‏

ראו גם

• נקיפה
• נקפה