נמחה

נִמְחָה[עריכה]

אבד קיומו.
- וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל|שופטים|כא|יז}}
- וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם|יחזקאל|ו|ו}}
בטל רישומו וצורתו, הפך ממוצק לנוזלי.
- ” מי חטאת שהגדילו משקין טופח טהורים נימחו וחזרו לטומאתן הישנה מקוה שאוב שהגליד טהור משום מים שאובין נמחה כשר להקוות עליו“ (תוספתא, מסכת טהרות – פרק ב, הלכה ו)
- ”נפלה לאור ונשרפה או למים ונמחתה פטור“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק יב, הלכה ד)
- יוצאין ברקיק השרוי שלא נמחה