ימח שמו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִמַּח שְׁמוֹ[עריכה]

  1. זוהי הקללה הקשה ביותר בתנ"ך שבה המקלל מאחל לאדם או לקבוצה של אנשים למות חסרי צאצאים ויורשים.
  • יימח שמו וזכרו של אויבנו הארור.

מקור[עריכה]

  • "הָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים כה, פסוק 6).

ביטוי זה נאמר ע"י אלוהים כחלק מחוקי עם ישראל אחרי יציאת מצריים ופירוש חוק זה הוא שכאשר גבר נשוי ימות ואין לו בנים, אשתו האלמנה תתחתן עם אח של בעלה המנוח ובנה הבכור יישא את שם בעלה שמת כדי ששמו לא ישכח.

ביטוי דומה מוזכר גם בפסוק: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" אלוקים מצווה על בני ישראל למחוק ולהשמיד את עם עמלק" (דברים כה, פסוק יט).

כאן אלוהים מצווה למחות את זכרו של עמלק, המסמל את הרוע ואת השנאה ליהודים בעולם.

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]