מח

מֹחַ[עריכה]

מוח האדם

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגולגולתם של בעלי החיים. המוח מבקר ומתאם את הפעילות של מערכות הגוף השונות.
- ”נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ...“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ב)
- "שבו אשכב על הגב / אתהפך על הבטן / והמוח רץ / או... עובד כמו חמור / במזוזה אני עבד / והמוח רץ" (נכון להיום, מאת שאול בן שאול)
- כמדומה לי שאין לו מוח בקודקדו
השומן הרך שנמצא בתוך העצמות. (נקרא גם מֵח)
- "עצם שיש בו מוח חבור עד שירסס " (עוקצין פ"ב)

המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך: ”עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה“ (איוב כא, פסוק כד). המוח נקרא כך, מכיוון שמדובר ברקמה רכה (נימוחה) הכלואה בין העצמות.

ערך בוויקיפדיה: מוח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מח

שמנוני.
- ”וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ“ (ישעיהו ה, פסוק יז)
- ”עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה-לָּךְ עִם-קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם-עַתּוּדִים סֶלָה“ (תהילים סו, פסוק טו)
- ”גְּדִי מְקֻּלָס וּטְלֵה-חָלָב וְעֹפֶר רַךְ וָמֵחַ, / כֻּלָּם צָלִי מְבֻצָּל וּמְבֻשָּׂם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַַ, / מִתְבּוֹסְסִים בְּשֻׁמַּן זָהָב רוֹתֵחַ“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, ונראה שהושאלה מלשון אבלאית - מֻחֻם 𒈬𒄷𒌝 בהוראת 'קודקוד העורב'. עפ"י גסניוס, השורש המקראי-ארכאי מ-ח-ח משמר את המשמעות 'לכסות בשומן מוצק' ממנה נגזר ”שְׁמָנִים מְמֻחָיִם“ (ישעיהו כה, פסוק ו) למשל חמאה (מֻמחָיִם כנראה בהוראת שוּמָן מן החָי). ערבית - 'מַחֵי לְ-צִיִם' مخ العظم בהוראת מח העצם. השוו מחית, וגם נמוח. כיום מהווה מקבילה לשורש מ-ע-ך (𐤀.𐤊).