מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | nechot |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא, (משמעות משוערת) מין של בושם.
- ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים“ (בראשית מג, פסוק יא).
- המילה מופיעה אך פעמיים במקרא, בספר בראשית: בפסוק המוזכר לעיל, ובבראשית לז, פסוק כה, בשני המקרים בצמידות לצרי ולוט.
- רוב הביאורים בדברי חז"ל מקשרים את הנכאת עם דבש, כאשר בדרך כלל הכוונה למצב צבירה או מצב עיבוד כלשהו שהדבש מוצע בו (למשל, שעוות הדבש).
- תרגום אונקלוס לפסוק מתרגם את נכאת כשעווה. רס"ג זיהה אותו עם החרוב, וכן דעת החכם הקראי לוי בן יפת הלוי. ישנם גם פרושים אחרים.
- אין זהות בין נכאת למילה נְכוֹת. לכן הכתיב "בית נכאת" הוא שגוי, ויש לכתוב "בית נכות".
