ניפול

נִיפוֹל

לשון חז"ל גּוֹזַל הַיּוֹנָה.
- "הלוקח שובך מחבירו ונפל אפילו הוא בית רובע הרי זה בונה את מקומו ניפול הנמצא מן שתי שובכות רחוק מחמשים אמה לכאן" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק א')
- "ניפול שנמצא בתוך חמישים אמה, הרי הוא של בעל השובך" (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ב')

המילה מצויה אך בלשון חז"ל, וּמופעיה די נדירים. מהמקורות ניתן ללמוד כי שורשה של המילה (נפ"ל) נבחר לייצג משמעוּת זו כדי לתאר את הגוזלים הנופלים מהשובכים, ולדוּן עד איזה מרחק של נפילה הם עדיין שייכים לבעל השובך, וּמאיזה מרחק כבר הוּצאו מבעלותו.

למילה אמנם אין מופע בצורת הרבים במקורות, אך לפי משקלה (הנדיר יחסית) ניתן להסיק כי הריבוי הוא: נִיפוֹלִים.