גוזל

גּוֹזָל[עריכה]

לשון חז"ל בן עוף צעיר, שטרם למד לעוף, בפרט אם נולד עירום.
- ”מָצָא אַחַר הַגַּפָּה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקֻשָּׁרִין, אוֹ בַּשְּׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה ג)
- ”שהיה אוכל שלש מאות עגלים ושותה שלש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף נז, עמוד א)
- ”אין מעברין את השנה לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים ולא מפני הגוזלות שלא פירחו “ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף יא, עמוד א)
- ”הולך אדם... אצל פטם הרגיל אצלו, ואומר לו תן לי גוזל אחד“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כט, עמוד ב)
- עוּף גּוֹזָל, חֲתּוֹךְ אֶת הַשָׁמַיִם טוּס לְאָן שֶׁבָּא לְךָ. רַק אַל תִשְׁכַּח יֵשׁ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, גּוּר לְךָ.
- הַגּוֹזָלִים שֶׁלִי עָזְבוּ אֶת הַקֵּן, פָּרְסוּ כְּנָפַיִים וְעָפוּ.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כיום נהוג להבחין בין גוזל שהוא בסוג העופות שאחר הבקיעה מהביצה הוא חסר נוצות ואינו יכול לעזוב את הקן (כיונים וציפורי השיר), ואפרוח למינים שבוקעים מפותחים אף שלא עצמאיים (כתרנגולים וברוזים). (במקור המילים נרדפות אלא שאחת מקראית ואחת משנאית).

ערך בוויקיפדיה: גוזל