מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אופה |
הגייה* | ofe |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־פ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ אוֹפִים; נ׳ אוֹפָה, נ"ר אוֹפוֹת |
אופה.
- מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
- ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.“ (בראשית מ, פסוק יז)
- ”...וְנָתֹן לוֹ כִכַּר-לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים עַד-תֹּם כָּל-הַלֶּחֶם מִן-הָעִיר...“ (ירמיהו לז, פסוק כא)
- ”חַנָּה'לֶה אוֹפָה קְטַנָּה / יֵשׁ לָהּ קֶמַח, מַיִם / כָּל הַיּוֹם הִיא לָשָׁה, לָשָׁה / בָּצֵק בַּיָּדַיִם.
הִיא אוֹפָה עוּגוֹת, חַלּוֹת / וַאֲפִלּוּ לֶחֶם, / וּכְשֶׁשָּׂמָה בַּתַּנּוּר / הַכֹּל נֶהֱפָך לְפֶחֶם.“ (חַנָּהלֶ'ה אוֹפָה קְטַנָּה, מאת לא ידוע בזֶמֶרֶשֶׁת)
 ערך בוויקיפדיה: אופה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופים |
השורש אפה א |
השורש א־פ־י/ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נפ"א וגם לגזרת נל"י/ה.
א־פ־י/ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָפָה |
אוֹפֶה,אָפוּי |
יֹאפֶה |
אֱפֵה |
לֶאֱפוֹת |
נִפְעַל |
נֶאֱפָה |
נֶאֱפֶה |
יֵאָפֶה |
הֵאָפֶה |
לְהֵאָפוֹת |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַפָּה |
מִתְאַפֶּה |
יִתְאַפֶּה |
הִתְאַפֵּה |
לְהִתְאַפּוֹת |
|
|