מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אופה
|
הגייה* |
ofe
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־פ־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
ר׳ אוֹפִים; נ׳ אוֹפָה, נ"ר אוֹפוֹת
|
- מי שמקצועו אפיית לחם, עוגות ומאפים שונים.
- ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.“ (בראשית מ, פסוק יז)
- ”...וְנָתֹן לוֹ כִכַּר-לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים עַד-תֹּם כָּל-הַלֶּחֶם מִן-הָעִיר...“ (ירמיהו לז, פסוק כא)
- ”חַנָּה'לֶה אוֹפָה קְטַנָּה / יֵשׁ לָהּ קֶמַח, מַיִם / כָּל הַיּוֹם הִיא לָשָׁה, לָשָׁה / בָּצֵק בַּיָּדַיִם.
הִיא אוֹפָה עוּגוֹת, חַלּוֹת / וַאֲפִלּוּ לֶחֶם, / וּכְשֶׁשָּׂמָה בַּתַּנּוּר / הַכֹּל נֶהֱפָך לְפֶחֶם.“ (חַנָּהלֶ'ה אוֹפָה קְטַנָּה, מאת לא ידוע בזֶמֶרֶשֶׁת)
ערך בוויקיפדיה: אופה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופים |
השורש אפה א
|
השורש א־פ־י/ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נפ"א וגם לגזרת נל"י/ה.
א־פ־י/ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָפָה
|
אוֹפֶה,אָפוּי
|
יֹאפֶה
|
אֱפֵה
|
לֶאֱפוֹת
|
נִפְעַל
|
נֶאֱפָה
|
נֶאֱפֶה
|
יֵאָפֶה
|
הֵאָפֶה
|
לְהֵאָפוֹת
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַפָּה
|
מִתְאַפֶּה
|
יִתְאַפֶּה
|
הִתְאַפֵּה
|
לְהִתְאַפּוֹת
|
| |
|