”באנו לקבוצה מפני ש“הבריק” ברק-המרד, מפני שרצינו, אמנם, להיות “אנשים טובים” (ולא מורדים – זו היא בכל אופן לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי) מפני שכולנו הננו נוהים אחרי האושר ורק איננו יודעים היכן הוא האושר.“ (על הקבוצה, מאת צבי שץ, בפרויקט בן יהודה)
”אף אחת לא העלתה על לבה ולא שערה שנערה צעירה וחמודה זו, שהכל נוהים אחריה, נושאת בלבה את צערה ואת סבלה“ (אשה בפרדס, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
במקרא מופיע הפועל בבניין נפעל ”וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה'“ (שמואל א׳ ז, פסוק ב) פעם אחת רש"י מציין שזהו מארמית לשון המשכה או איסוף וכינוס.וגם נֹהַּ ”לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם“ (יחזקאל ז, פסוק יא). אך רבו מנחם פירש את המילה מלשון נהה ב' בהוראת בכי [1]. מה שכנראה הביא את המילונאי בן יהודה שהתנגד לפירוש תרגום השבעים, לפצל בצורה תמוהה את התיבות: 'נהה'/'נהה' לשני ערכים נהה א', נהה ב' זה בעלי משמעויות שונות כמודגם אף במילון זה ,כנראה בהשראת בן יהודה .
