נדדה שנתו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָדְדָה שְׁנָתוֹ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נדדה שנתו
הגייה* nadeda shnato
חלק דיבר פועל
מין
שורש נ־ד־ד; י־ש־ן
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. ניסה להירדם, אך ניסיונותיו כשלו.
    • ”הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
    • ”בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ו, פסוק א)
    • לפני הטיסה לחו"ל בפעם הראשונה בחיי נדדה שנתי מרוב ההתרגשות.

גזרון[עריכה]

  • נ-ד-ד:
השרשים נוד, נוף, נדד, נדה, נדח, נוט, נוע, נזה, נזח , הוראתם - נטייה לצדדים שונים. (שנערית- נאַ :"התנשא") ; (מצרית עתיקה -נוּד="התמוטט"), לשון קדם אינדו-ארופה: *new- נו=להענות, או להניד ראש- (להסכמה) ,(סנסקריט- נו="נוע"; נאווט नवते návate , ); (יוונית νευω נֵוְ-וֹ:"נוע") (רומית נוּ-אֱ "נוע") (אנגלית סקסונית נואטאן="נוע") (אנגלית נוד = "נידת/נדנוד ראש).
(ראה:"לקריאה נוספת").

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ספר השנה ליהודי אמריקה, כרך 5 (נ-ד-ד ;עמוד 307); ‏ההסתדרות העברית באמריקה, 1940.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נדודי שינה


השורש ישן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות[עריכה]

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )