מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נאמנות |
הגייה* | neemanut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ן |
דרך תצורה | משקל נִקְטָלוּת נאמן + ־וּת |
נטיות | ר׳ נֶאֱמָנוּיוֹת |
- (יש לשכתב פירוש זה): שמירת אמונים, מסירות, לויאליות.
- ומעשים בכל יום שאין נפרעין מן הלקוחות אף על פי שיש להם נאמנות אלא בשבועה ומן היתומים שלא בשבועה בית יוסף חושן משפט סימן עא
- המלך מפקיד את מפתחות האוצר אצל שר הפלך שנאמנותו אינה מוטלת בספק.
- מן נאמן
- כשרצה יהודי להדגיש את עמידתו בעקרונות היה זועק הוא בייידיש - "אויף מֲיינע נאמנות", מילולית - על דיברתי (ראו גם "על גופתי").
השורש אמן |
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
א־מ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָמַן |
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן) |
יֶאֱמֹן |
אֱמֹן |
לֶאֱמֹן |
נִפְעַל |
נֶאֱמַן |
נֶאֱמָן |
יֵאָמֵן |
הֵאָמֵן |
להֵאָמֵן |
הִפְעִיל |
הֶאֱמִין |
מַאֲמִין |
יַאֲמִין |
הַאֲמֵן |
לְהַאֲמִין |
הֻפְעַל |
הָאֳמַן |
מָאֳמָן |
יָאֳמַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִמֵּן |
מְאַמֵּן |
יְאַמֵּן |
אַמֵּן |
לְאַמֵּן |
פֻּעַל |
אֻמַּן |
מְאֻמָּן |
יְאֻמַּן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַמֵּן |
מִתְאַמֵּן |
יִתְאַמֵּן |
הִתְאַמֵּן |
לְהִתְאַמֵּן |
|
|