מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נאמנות
|
הגייה* |
neemanut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
א־מ־ן
|
דרך תצורה |
משקל נִקְטָלוּת נאמן + ־וּת
|
נטיות |
ר׳ נֶאֱמָנוּיוֹת
|
- (יש לשכתב פירוש זה): שמירת אמונים, מסירות, לויאליות.
- ומעשים בכל יום שאין נפרעין מן הלקוחות אף על פי שיש להם נאמנות אלא בשבועה ומן היתומים שלא בשבועה בית יוסף חושן משפט סימן עא
- המלך מפקיד את מפתחות האוצר אצל שר הפלך שנאמנותו אינה מוטלת בספק.
- מן נאמן
- כשרצה יהודי להדגיש את עמידתו בעקרונות היה זועק הוא בייידיש - "אויף מֲיינע נאמנות", מילולית - על דיברתי (ראו גם "על גופתי").
השורש אמן
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
א־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָמַן
|
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן)
|
יֶאֱמֹן
|
אֱמֹן
|
לֶאֱמֹן
|
נִפְעַל
|
נֶאֱמַן
|
נֶאֱמָן
|
יֵאָמֵן
|
הֵאָמֵן
|
להֵאָמֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱמִין
|
מַאֲמִין
|
יַאֲמִין
|
הַאֲמֵן
|
לְהַאֲמִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳמַן
|
מָאֳמָן
|
יָאֳמַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִמֵּן
|
מְאַמֵּן
|
יְאַמֵּן
|
אַמֵּן
|
לְאַמֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻמַּן
|
מְאֻמָּן
|
יְאֻמַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַמֵּן
|
מִתְאַמֵּן
|
יִתְאַמֵּן
|
הִתְאַמֵּן
|
לְהִתְאַמֵּן
|
| |
|