מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שאול |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־א־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ שׁאוּלִים |
- לקיחת דבר על מנת להשתמש בו, ולאחר מכן להחזיר אותו.
| השורש שׁאל |
|
השורש שׁ־א־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | לבקש. לקיחת חפץ לשימוש בהבטחה להשיב. לעורר ספק. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| שׁ־א־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁאַל |
שׁוֹאֵל
(ב׳ פעוּל: שָׁאוּל) |
יִשְׁאַל |
שְׁאַל |
לִשְׁאֹל |
| נִפְעַל |
נִשְׁאַל |
נִשְׁאָל |
יִשָּׁאֵל |
הִשָּׁאֵל |
לְהִשָּׁאֵל |
| הִפְעִיל |
הִשְׁאִיל |
מַשְׁאִיל |
יַשְׁאִיל |
הַשְׁאֵל |
לְהַשְׁאִיל |
| הֻפְעַל |
הֻשְׁאַל |
מֻשְׁאָל |
יֻשְׁאַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שאול |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | שְׁאוֹל- |
- בתנ"ךעולם המתים הנמצא מתחת לפני האדמה.
- "כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ, וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים." (דברים ל"ב, כ"ב)
- "יְהוָה, מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל." (שמואל א', ב', ו')
- "וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל." (מלכים א', ב', ט')
- "כִּי, לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל;לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת." (תהילים ט"ז, י')
- "וְלֹא-יָדַע, כִּי-רְפָאִים שָׁם; בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ." (משלי ט', י"ח)