עלבון

עֶלְבּוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עלבון
הגייה^*	elbon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ל־ב
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹן
נטיות	ר׳ עֶלְבּוֹנוֹת או עֶלְבּוֹנִים; עֶלְבּוֹן־, ר׳ עֶלְבּוֹנוֹת־ או עֶלְבּוֹנֵי־

לשון חז"ל הרגשת צער וכאב על פגיעה בכבוד; הכלמה, פגיעה בכבוד.
- ”והוה צנוע וארך-רוח ומוחל על עלבונו“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)
- ”אוי להם לבריות מעלבונה של תורה“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ב)
- העובד חש עלבון כאשר המנהל צעק עליו והעיר לו על טעותו לפני חבריו.
- "והנה, באור היום העולה נח לו במרכז החדר עלבון גדול, קשה." (עלבון / ערן צור)

ערך בוויקיפדיה: עלבון

השורש ע־ל־ב הוא שורש מגזרת השלמים.