מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נתיב
|
| הגייה* |
nativ
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ת־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
ר׳ נְתִיבִים; נְתִיב־, ר׳ נְתִיבֵי־
|
כבישים רב־נתיביים בשעת שיא.
- מסלול של כלי תחבורה.
- ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.“ (שופטים ה, פסוק ו)
- ”לָכֵן הִנְנִי־שָׂךְ אֶת־דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים וְגָדַרְתִּי אֶת-גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ, לֹא תִמְצָא.“ (הושע ב, פסוק ח)
- ”נָתִיב לֹא־יְדָעוֹ עָיִט; וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה.“ (איוב כח, פסוק ז)
- ”וכך היה האוקיינוס האטלאנטי נתיב מסחר בלעדי של הצורים והצידונים.“ (היוונים הקדמונים בימי הדרום, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא בהשאלה: דרך שבה פועלים, דרך פעולה.
- ”הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ; כִּי־בוֹ חָפָצְתִּי.“ (תהלים קיט, פסוק לה)
- ”דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם; וְכָל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.“ (משלי ג, פסוק יז)
- אוגריתית, נתב 𐎐𐎚𐎁 ("נתיבּוּ") בהוראת "דרך".
