נתיב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָתִיב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נתיב |
| הגייה* | nativ |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ת־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ נְתִיבִים; נְתִיב־, ר׳ נְתִיבֵי־ |
- מסלול של כלי רכב או תחבורה.
- דרך או מסלול.
- דרך שבה פעולים, דרך פעולה.
- חלק תחום בכביש מופרד על־ידי סימנים על-גבי הכביש ממסלולים אחרים.
מבואות נוספות[עריכה]
- ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת“ (שופטים ה, פסוק ו)
- ”לָכֵן הִנְנִי-שָׂךְ אֶת-דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים וְגָדַרְתִּי אֶת-גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא“ (הושע ב, פסוק ח)
- ”דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם“ (משלי ג, פסוק יז)
- ”נָתִיב לֹא-יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה“ (איוב כח, פסוק ז)
גזרון[עריכה]
- אוגריתית, נתב 𐎐𐎚𐎁 ("נתיבּוּ") בהוראת "דרך".