נתיב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָתִיב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נתיב |
הגייה* | nativ |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ת־ב |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | ר׳ נְתִיבִים; נְתִיב־, ר׳ נְתִיבֵי־ |
- מסלול של כלי רכב או תחבורה.
- דרך או מסלול.
- דרך שבה פעולים, דרך פעולה.
- חלק תחום בכביש מופרד על־ידי סימנים על-גבי הכביש ממסלולים אחרים.
מבואות נוספות[עריכה]
- ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת“ (שופטים ה, פסוק ו)
- ”לָכֵן הִנְנִי-שָׂךְ אֶת-דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים וְגָדַרְתִּי אֶת-גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא“ (הושע ב, פסוק ח)
- ”דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם“ (משלי ג, פסוק יז)
- ”נָתִיב לֹא-יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה“ (איוב כח, פסוק ז)
גזרון[עריכה]
- אוגריתית, נתב 𐎐𐎚𐎁 ("נתיבּוּ") בהוראת "דרך".