מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מרוץ
|
| הגייה* |
merots
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ו־ץ
|
| דרך תצורה |
משקל מִקְטָל (תשלום דגש)
|
| נטיות |
ר׳ מֵרוֹצִים; מֵרוֹץ־, מֵרוֹצֵי־
|
תחרות ריצה, ציור על כד יווני עתיק
- לשון המקרא תחרות בין אנשים, בעלי חיים או כלי רכב ושיט המתנהלת לאורך מסלול, ואשר המנצח בה הוא המשתתף המהיר ביותר, זה אשר הגיע ראשון לקו הגמר.
- ”שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה...“ (קהלת ט, פסוק יא)
- ”בחוף הכרמל בחיפה, נערך אמש מירוץ חוף הכרמל המסורתי על שם עמוס אברהם, למרחק של 10 קילומטרים.“ ("מעריב", 16 בדצמבר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בהשאלה מן (2): התמודדות שיטתית ונמרצת בין כמה מתחרים להשגת מטרה מסוימת.
- עברית חדשה זרם מים מהיר, השוטף באפיק טבעי.
 ערך בוויקיפדיה: מרוץ |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרוצים |
| השורש רוץ א
|
|
השורש ר־ו־ץ א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ר־ו־ץ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
רָץ
|
רָץ
|
יָרוּץ
|
רוּץ
|
לָרוּץ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵרִיץ
|
מֵרִיץ
|
יָרִיץ
|
הָרֵץ
|
לְהָרִיץ
|
| הֻפְעַל
|
הוּרַץ
|
מוּרָץ
|
יוּרַץ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְרוֹצֵץ
|
מִתְרוֹצֵץ
|
יִתְרוֹצֵץ
|
הִתְרוֹצֵץ
|
לְהִתְרוֹצֵץ
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: מרוץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרוצים