מצולה

מְצוּלָה[עריכה]

מעמקי הים.
- ”וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.“ (יונה ב, פסוק ד)
- ”וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר.“ (זכריה י, פסוק יא)
- ”אַל-תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל-תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל-תֶּאְטַר-עָלַי בְּאֵר פִּיהָ.“ (תהלים סט, פסוק טז)
- ”וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת-רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ-אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.“ (נחמיה ט, פסוק יא)

"מְצוּלָה", סה"כ שמונה היקרויות מקראיות, בספרי נחמיה ושמות בלבד מופיעה בסימון חוֹלם באות ו' - מצוֹלה .
מופיעה גם בצורה היחידאית ובלשון יחיד 'צולה' ”הָאֹמֵר לַצּוּלָה - חֳרָבִי!“ (ישעיהו מד, פסוק כז), דימוי מעין זה של ייבוש מאגרי טבע בכוחות ה' קיים גם בספר שמות - ”וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה“ (שמות יד, פסוק כא),בתחילת המאה ה-14 לסה"נ נדחקה צורת מילה זו, והפכה נדירה בשפה העברית ואולם עקבותיה נשארו בלהג יהודי בבל שבלשונם מדבריות עיראק החרבות נקראות גם כיום בשם צ'ול.

ערך בוויקיפדיה: מצולות