מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מנוול
|
| הגייה* |
menuval
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ו־ל א, שלמים
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ׳ מְנֻוֶּלֶת
|
- שנעדר יופי מקולקל בתכונותיו.
- חורש רע, מרושע, שיש לו כוונות לא טהורות, מתועב.
- תנא דבי רבי ישמעאל: בני, אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש (קידושין, דף ל, ע' ב)
- מנוול, אמר יושב ראש המפלגה, אתה חותר תחתי.
| השורש נול
|
|
השורש נ־ו־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| נ-ו-ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
נָוַל
|
נוֹוֵל
|
יִנְוַל
|
נְוַל
|
לִנְוֹל
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִוֵּל
|
מְנַוֵּל
|
יְנַוֵּל
|
נַוֵּל
|
לְנַוֵּל
|
| פֻּעַל
|
נֻוַּל
|
מְנֻוָּל
|
יְנֻוַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַוֵּל
|
מִתְנַוֵּל
|
יִתְנַוֵּל
|
הִתְנַוֵּל
|
לְהִתְנַוֵּל
|
| |
|
