התנול

הִתְנַוֵּל[עריכה]

נשחת, התקלקל, התבזה.
- שאם אתה אומר תישבע על זה, לא תמכור לקבורה; ונמצא המת מתנוול. (רמב"ם, משנה תורה, הלכות שלוחים ושותפים, ס' ז)
- "(הנוער) ממלא רק את בתי ההוללות, בתי הקפה ובתי הבורסה; הכשרים שבהם מתנוולים, ואלה שחיו חיי כעור בארצם הולכים ומתכערים כאן שבעתים." (חיים נחמן ביאליק על מצב היהדות והספרות העברית בגולה).

אנגלית: became disfigured‏‏‏‏‏ (1), became disgraced ‏‏‏‏‏ (2), became degenerated ‏‏‏‏‏ (2)

השורש נ־ו־ל הוא שורש מגזרת השלמים.