מלוג
מראה
מָלוּג
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלוג |
| הגייה* | malug |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ל־ג א |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ מְלוּגָה, ר׳ מְלוּגִים מְלוּגוֹת |
- עוף או איבר שלם עם עורו שניתן במים חמים לרכך את עורו, בעיקר על מנת להקל על הסרת נוצות ופרווה
- היא לקחה את העוף המלוג ומרטה חיש קל את נוצותיו.
גיזרון
[עריכה]- הפועל מָלַג
ראו גם
[עריכה]מְלוֹג
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלוג |
| הגייה* | mlog |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | מ־ל־ג ב |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
| נטיות | |
- לשון חז"ל בנסמך לנכס ופריט רכוש: [הלכה] מעוגן בהסכם שותפות בין בני זוג ששייך לאשה ותוצרתו ופירותיו שייכים לבעל כל משך הנישואים.
- ”הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי 'מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל, עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ז, משנה א)
- ”באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה - הבעל מוציא מיד הלקוחות.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף נ, עמוד א)
- ”הגר שפחת מלוג הייתה והיה חייב במזונותיה ולא היה רשאי למכרה“ (בראשית רבה, פרשה מה, סימן א)
גיזרון
[עריכה]- אינו ידוע בלשון המקרא. מאכדית: mulūgu, אוגריתית: 𐎎𐎍𐎂 (מלג).
- 'מלוג' הוא מושג משפטי עתיק ממסופוטמיה המתועד כבר במאה ה14 לפנה"ס. ככל הנראה 'נכסי מלוג' היו מתנה שאב הכלה נתן בידה בעת נישואיה. הביטוי מופיע במכתבי אל-עמרנה ביחס למתנות שנתן תושרתה מלך מיתני לבתו בעת נישואיה לאמנחותפ ה4. בכתבי אוגרית, הביטוי 'מלג' מופיע בתיאור נישואי האל יַרִח לאלה נִיקַל לצד המונח "מהר" (או "שילוחים"). בתעודות נוזי מוזכר עבד 'מלוג' כשייך לאשה ולא לבעל, בדומה למשמעות המשפטית בספרות חז"ל.[1]
- יש שגזרו את המילה האכדית משומרית: MULUK בהוראת: "של האדון".[2]
- חז"ל גזרו מהפועל הארמי "מלג" בהוראת: לחתוך, לתלוש (קרוב לפועל מלק),[3] כיון שיש לבעל רשות להשתמש בנכסי המלוג, ו"לתלוש" את הפירות והרווחים. באופן דומה, היו חוקרים שקישרו למילה היוונית amélgō) ἀμέλγω) - 'אני חולב/שותה' (שבהמשך נוצרה ממנה המילה milk - חלב), גם כן בגלל זכויותיו של הבעל.[4]
נגזרות
[עריכה]צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: usufruct
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ברוך א' לוין, Mulūgu/Melûg: The Origins of a Talmudic Legal Institution, JAOS 88(2), 1968.
- ↑ שם, עמ' 272 הערה 5 בשם Ungnad.
- ↑ ירושלמי יבמות פ"ז ה"א; בראשית רבה מה,א.
- ↑ ש' קרויס, מלות שאולות מיוונית ורומית בתלמוד, במדרש ובתרגום, 1899, ח"ב עמ' 476. ח"י קוהוט, ערוך השלם, 'מלג'.