לדלג לתוכן

מלוג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָלוּג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלוג
הגייה*malug
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשמ־ל־ג א
דרך תצורהמשקל קָטוּל
נטיותנ׳ מְלוּגָה, ר׳ מְלוּגִים מְלוּגוֹת
  1. עוף או איבר שלם עם עורו שניתן במים חמים לרכך את עורו, בעיקר על מנת להקל על הסרת נוצות ופרווה
    • היא לקחה את העוף המלוג ומרטה חיש קל את נוצותיו.

גיזרון

[עריכה]


ראו גם

[עריכה]

מְלוֹג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלוג
הגייה*mlog
חלק דיברשם־עצם
מין
שורשמ־ל־ג ב
דרך תצורהמשקל קְטוֹל
נטיות
  1. לשון חז"ל בנסמך לנכס ופריט רכוש: [הלכה] מעוגן בהסכם שותפות בין בני זוג ששייך לאשה ותוצרתו ופירותיו שייכים לבעל כל משך הנישואים.

גיזרון

[עריכה]
  • אינו ידוע בלשון המקרא. מאכדית: mulūgu, אוגריתית: 𐎎𐎍𐎂 (מלג).
  • 'מלוג' הוא מושג משפטי עתיק ממסופוטמיה המתועד כבר במאה ה14 לפנה"ס. ככל הנראה 'נכסי מלוג' היו מתנה שאב הכלה נתן בידה בעת נישואיה. הביטוי מופיע במכתבי אל-עמרנה ביחס למתנות שנתן תושרתה מלך מיתני לבתו בעת נישואיה לאמנחותפ ה4. בכתבי אוגרית, הביטוי 'מלג' מופיע בתיאור נישואי האל יַרִח לאלה נִיקַל לצד המונח "מהר" (או "שילוחים"). בתעודות נוזי מוזכר עבד 'מלוג' כשייך לאשה ולא לבעל, בדומה למשמעות המשפטית בספרות חז"ל.[1]
  • יש שגזרו את המילה האכדית משומרית: MULUK בהוראת: "של האדון".[2]
  • חז"ל גזרו מהפועל הארמי "מלג" בהוראת: לחתוך, לתלוש (קרוב לפועל מלק),[3] כיון שיש לבעל רשות להשתמש בנכסי המלוג, ו"לתלוש" את הפירות והרווחים. באופן דומה, היו חוקרים שקישרו למילה היוונית amélgō) ἀμέλγω) - 'אני חולב/שותה' (שבהמשך נוצרה ממנה המילה milk - חלב), גם כן בגלל זכויותיו של הבעל.[4]

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נכסי מלוג

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ברוך א' לוין, Mulūgu/Melûg: The Origins of a Talmudic Legal Institution, JAOS 88(2), 1968.
  2. שם, עמ' 272 הערה 5 בשם Ungnad.
  3. ירושלמי יבמות פ"ז ה"א; בראשית רבה מה,א.
  4. ש' קרויס, מלות שאולות מיוונית ורומית בתלמוד, במדרש ובתרגום, 1899, ח"ב עמ' 476. ח"י קוהוט, ערוך השלם, 'מלג'.