אינו ידוע בלשון המקרא. מאכדית: mulūgu, אוגריתית: 𐎎𐎍𐎂 (מלג).
'מלוג' הוא מושג משפטי עתיק ממסופוטמיה המתועד כבר במאה ה14 לפנה"ס. ככל הנראה 'נכסי מלוג' היו מתנה שאב הכלה נתן בידה בעת נישואיה. הביטוי מופיע במכתבי אל-עמרנה ביחס למתנות שנתן תושרתה מלך מיתני לבתו בעת נישואיה לאמנחותפ ה4. בכתבי אוגרית, הביטוי 'מלג' מופיע בתיאור נישואי האל יַרִח לאלה נִיקַל לצד המונח "מהר" (או "שילוחים"). בתעודות נוזי מוזכר עבד 'מלוג' כשייך לאשה ולא לבעל, בדומה למשמעות המשפטית בספרות חז"ל.[1]
יש שגזרו את המילה האכדית משומרית: MULUK בהוראת: "של האדון".[2]
חז"ל גזרו מהפועל הארמי "מלג" בהוראת: לחתוך, לתלוש (קרוב לפועל מלק),[3] כיון שיש לבעל רשות להשתמש בנכסי המלוג, ו"לתלוש" את הפירות והרווחים. באופן דומה, היו חוקרים שקישרו למילה היוונית amélgō) ἀμέλγω) - 'אני חולב/שותה' (שבהמשך נוצרה ממנה המילה milk - חלב), גם כן בגלל זכויותיו של הבעל.[4]
ערך בוויקיפדיה: נכסי מלוג