לדלג לתוכן

מלוג

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָלוּג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלוג
הגייה* maloog
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ל־ג א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ מְלוּגָה, ר׳ מְלוּגִים מְלוּגוֹת
  1. עוף או איבר שלם עם עורו שניתן במים חמים לרכך את עורו, בעיקר על מנת להקל על הסרת נוצות ופרווה
    • היא לקחה את העוף המלוג ומרטה חיש קל את נוצותיו.

גיזרון

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

מְלוֹג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלוג
הגייה* mlog
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש מ־ל־ג ב
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
  1. לשון חז"ל בנסמך לנכס ופריט רכוש: [הלכה] מעוגן בהסכם שותפות בין בני זוג ששייך לאשה ותוצרתו ופירותיו שייכים לבעל כל משך הנישואים.

גיזרון

[עריכה]
  • אינו ידוע בלשון המקרא . מאכדית: מֻלֻגֻ (mulūgu), בהוראה זהה לזו התלמודית. וכן באוגריתית מלג:(mlg). ככל הנראה 'נכסי מלוג' הוא נכס שאב הכלה מפקיד בידי הבעל והמונח עצמו הוא מושג משפטי עתיק ממסופוטמיה המוזכר כבר במכתבי אל-עמרנה. בתיאור הפיוטי של נישואי האל ירח (yarih) לאלה ניקל (nikkal) מופיע המונח מלג לצד המונח מהר וההקשר מורה כי "מלג" הוא "סוג של רכוש מיוחד לנשים", בהמשך התגלגל לחכמי ההלכה שיתכן וכבר לא ידעו אודות מקורו האלילי-כנעני [1].
  • יש המקשרים למילה השומרית MULUK בהוראת: "של האדון".
  • חז"ל גזרו מהפועל הארמי "מלג" בהוראת: לחתוך, לתלוש (קרוב לפועל מלק)[2], כיון שיש לבעל רשות להשתמש בנכסי המלוג, ו"לתלוש" את הפירות והרווחים. באופן דומה, היו חוקרים שקישרו למילה היוונית amélgō) ἀμέλγω) - 'אני חולב/שותה' (שבהמשך נוצרה ממנה המילה milk - חלב), גם כן בגלל זכויותיו של הבעל.[3]

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נכסי מלוג

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ברוך אברהם לוין, "ומתרגם ארמית" עזרא ד',ז', עיון ברקע הקדום של צורת לשון מקראית מתקופת בית שני .ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט / ספר אפרים שטרן‎ (2009 / תשס"ט),242
  2. ירושלמי יבמות פ"ז ה"א; בראשית רבה מה,א.
  3. קוהוט, ערוך השלם, 'מלג'.