מכלת

לערך העוסק במְכוֹלַת־; ראו מכולה.

מַכֹּלֶת[עריכה]

לשון המקרא צורכי מאכל.

- ”וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית“ (מלכים א׳ ה, פסוק כה).
עברית חדשה חנות לצורכי מזון ואספקה ביתיים.
- "אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ, / אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ מֵהַמַּכֹּלֶת. / אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ, / אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ קוֹנָה שָׁם סֹלֶת." (שִׁיר הַמַּכֹּלֶת, מאת דני סנדרסון)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא (מלכים א ה כה). המשמעות שם היא מצרכי המזון עצמם, ולא חנות למצרכי מזון; המילה ׁ"מַכֹּלֶת" היא מעין קיצור של המילה היחידאית מַאֲכֹלֶת (משורש א־כ־ל). בעברית חדשה חנות למכירת מכולת נקראה "חנות מכולת" ובקיצור "מכולת".^[1]
לחילופין, ייתכן כי מקור המילה יוצרת דווקא מעין קיצור של המילה היחידאית מַרְכֹּלֶת (משורש ר־כ־ל), כך על פי פירושי המצודות והמלבי"ם.
אפשרות נוספת שהמלה שואבת מהמלה כל, במשמעות 'כל־בו'.

השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.