מחא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מָחָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מחא
שורש וגזרה מ־ח־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היכה בכף ידו.
    • ”הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף“ (ישעיהו נה, פסוק יב).
    • ”יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל וַתִּשְׂמַח בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל כה, פסוק ו)

גיזרון[עריכה]

  • השורש נפוץ בארמית הכאה. דוגמה: כי מחית לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסנאה כשאת מכה ילד ללא תכה אלא בשרוך הנעל.
  • נמצא במקרא בשם הפועל מחי "ומחי קבלו יתן בחומותייך" גם בארמית ”די הוא צבא הוא קטיל ודי הוא צבא הוא מחא“ (דניאל ה, פסוק יט) תרגום: מי שרצה היה הורג ומי שרצה היה מכה.
  • יש קושרים לפועל המקראי מחה א בפסוק ”וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה“ (במדבר לד, פסוק יא)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש מחא

השורש מ־ח־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ח־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָחָא מוֹחֵא יִמְחָא מְחָא לִמְחֹא
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל