מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא היכה בכף ידו.
- ”הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף“ (ישעיהו נה, פסוק יב).
- ”יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל וַתִּשְׂמַח בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל כה, פסוק ו)
- ארמית: מְחָא; למשל: "כי מחית לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסנאה" (בבא בתרא כא א) (כשאתה מכה ילד, ללא תכה אלא בשרוך הנעל).
- קרוב לפועל המקראי מָחַה א, פָּגַע, נגע; למשל בפסוק ”וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה“ (במדבר לד, פסוק יא)
השורש מחא
|
השורש מ־ח־א הוא שורש מגזרת נל"א.
מ־ח־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
מָחָא
|
מוֹחֵא
|
יִמְחָא
|
מְחָא
|
לִמְחֹא
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|