מופז

מוּפָז[עריכה]

לשון המקרא בעל מראה כשל זהב; עשוי זהב, או מצופה זהב.
- ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדוֹל; וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז.“ (מלכים א׳ י, פסוק יח)

גזירת תואר מן פז. מתאר תמיד את "זהב", ודומה בכך לביטוי אפס מאופס.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. יחד עם זאת, מופיע גם הצירוף ”זָהָב מֵאוּפָז“ (ירמיהו י, פסוק ט) שייתכן וזהה לו, וייתכן שהוא שיבוש של "זהב מאופיר". גם הצירוף ”כֶתֶם אוּפָז“ (דניאל י, פסוק ה) ייתכן והוא שיבוש של "כתם מופז" כאשר ה־מ' הראשית של "מופז" אוחתה עם ה־מ' הסופית של כתם.