מואזין

מוּאַזִּין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מואזין
הגייה^*	mu'azin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ז־ן א
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מוּאַזִּינִים; מוּאַזִּין־, ר׳ מוּאַזִּינֵי־

עובד במסגד שתפקידו להשמיע את הקריאה המוסלמית לתפילה מצריח המסגד.
- "המֻאַזין עומד על צריח המסגד כדי שקריאתו תישמע למרחק רב" (עיקרי האמונה המוסלמית, הספרייה הווירטואלית של מטח).
- "המואזין הראשי של יפו עורך במסגד אל נוזהה סיורים לבני נוער יהודים ומלמד אותם על המתינות של האסלאם"(mynet).
- "הנה הוא קול המואזין, / הנה דנדון הפעמון, אבל עלי להאזין / אם אין שום נפץ של רימון." (שומר החומות, מאת דן אלמגור)
- "אמצע הלילה בכפר / מדליק עוד סיגריה לפני מעצר / אני שומר ומואזין שר מרמאללה." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
בהשאלה: המכשיר המשמיע את הקריאה המוסלמית לתפילה מהמסגדים.
- "עיריית ירושלים תמדוד את רעש המואזינים" (חדשות mynet).
- "האם זה חוקי שהמסגדים מפעילים את המואזין שלהם ועוד באמצע הלילה?" (סטיפס).

מערבית: مُؤَذِّن (מֻאַדִ'ן). המואזין משמיע את ה־أَذَان (אַדַ'אן) – הקריאה המוסלמית לתפילה. כיום במרבית המסגדים המודרניים משתמשים בהקלטה של התפילה, המושמעת במגברי המסגד, וכתוצאה מכך רבים מדוברי העברית אינם מודעים למשמעות הראשונה של המילה, ומבינים אותה כמתייחסת למכשיר המשמיע את הקריאה, ולא לאדם העובד במסגד.

ערך בוויקיפדיה: מואזין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מואזינים

השורש א־ז־ן א הוא שורש מגזרת השלמים.

בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]