מדמנה

מַדְמֵנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדמנה
הגייה*	madmena
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־מ־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה
נטיות

1. מקום רפש וטיט; מזבלה.

   • ”וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן (במי) בְּמוֹ מַדְמֵנָה“ (ישעיהו כה, פסוק י)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא במובן זה.

פרשנים מפרשים

• תיבת זבל השייכת לרובד של לשון חז"ל שימשה כמקבילה לתיבת דומן המקראית. מלבי"ם: "המ"ם מבנין הפעיל-הנותן תבן לעשות דומן".

צירופים

• מי מדמנה

מילים נרדפות

• מזבלה
• ביב

תרגום

• אנגלית: dump‏‏‏‏

ראו גם

• דמן
• טין
• רפש

מַדְמַנָה גם מַדְמֵנָה

1. עיר מקראית

   • ”וצקלג ומדמנה“ (יהושע טו, פסוק לא)
   • ”נדדה מדמנה“ (ישעיהו י, פסוק לא)
   • ”וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא וּבַת כָּלֵב עַכְסָה“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק מט)

מידע נוסף

כנראה מדובר בשתי ערים שונות בישראל ובערי מואב.