קונטרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קֻנְטְרֵס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונטרס
הגייה* kuntres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוֹנְטְרֵסִים
  1. לשון ימי הביניים קובץ דפים העוסק בנושא מסוים.
    • "אטבא דסיפרי – גלועי"ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו." (רש"י מנחות לב ע"א)
    • "ומפסיד המערער בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר כגון קונטריסים" (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג סימן תפ)
    • "לא ישרטט איזה קונטרס על הספר, לפי שאין קדושה בקונטרס עד שיכתבו בו. וכן לא יניח נייר וכדומה בספר למשמרת." (קיצור שולחן ערוך כח)
  2. בהשאלה: פירוש רש"י
    • "והתוס' כתבו זו היא גירסת הקונטרס ובספרים היה כתוב איפכא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים, ונראה דמחקה הקונטרס משום דקשיא ליה" (כסף משנה/הלכות שבועות)

גיזרון[עריכה]

  • מלטינית: quinternus - יחידה בעלת חמישה גליונות כפולים ותפורים במרכזם; יחידות אלו נתפרו ונכרכו יחד לידי ספר. המונח חדר אל העברית בימי הביניים במשמעות זו.[1] בהדרגה, בספרות ההלכתית בימי הביניים (ועד היום) הושאל המונח לתיאור חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
  • נפוץ גם בכתיב 'קונדרס'.
  • בחז"ל מופיעה גם המילה קינסין הנעתקין“ (אסתר רבה, פרשה א, סימן א), ומשערים שמשמעותה זהה, והיא אולי שיבוש של 'קונטרס'.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. מלאכי בית אריה, "נספח: קונטרס או קוטרס - תפוצתו וכתיביו של מונח ומשמעויותיו הקודיקולוגיות", בתוך: קודיקולוגיה עברית (גרסה 0.11), עמ' 237-247.