קונטרס
מראה
קֻנְטְרֵס
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קונטרס |
הגייה* | kuntres |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ קוֹנְטְרֵסִים |
- לשון ימי הביניים קובץ דפים העוסק בנושא מסוים.
- "אטבא דסיפרי – גלועי"ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו." (רש"י מנחות לב ע"א)
- "ומפסיד המערער בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר כגון קונטריסים" (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג סימן תפ)
- "לא ישרטט איזה קונטרס על הספר, לפי שאין קדושה בקונטרס עד שיכתבו בו. וכן לא יניח נייר וכדומה בספר למשמרת." (קיצור שולחן ערוך כח)
- בהשאלה: פירוש רש"י
- "והתוס' כתבו זו היא גירסת הקונטרס ובספרים היה כתוב איפכא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים, ונראה דמחקה הקונטרס משום דקשיא ליה" (כסף משנה/הלכות שבועות)
גיזרון
[עריכה]- מלטינית: quinternus - יחידה בעלת חמישה גליונות כפולים ותפורים במרכזם; יחידות אלו נתפרו ונכרכו יחד לידי ספר. המונח חדר אל העברית בימי הביניים במשמעות זו.[1] בהדרגה, בספרות ההלכתית בימי הביניים (ועד היום) הושאל המונח לתיאור חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים.
- נפוץ גם בכתיב 'קונדרס'.
- בחז"ל מופיעה גם המילה ”קינסין הנעתקין“ (אסתר רבה, פרשה א, סימן א), ומשערים שמשמעותה זהה, והיא אולי שיבוש של 'קונטרס'.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]תרגום
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ מלאכי בית אריה, "נספח: קונטרס או קוטרס - תפוצתו וכתיביו של מונח ומשמעויותיו הקודיקולוגיות", בתוך: קודיקולוגיה עברית (גרסה 0.11), עמ' 237-247.