שיחה:כושי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כושית = יפה[עריכה]

"עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" (במדבר יב א) - (ויקפדיה:) רש"י נותן כאן פרשנות החורגת מן הפשט, באומרו: "אשה כושית – מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו: "כושית – בגימטריה יפת מראה". בפירושו לדברי אברהם לשרי אשתו: "הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ" (בראשית י"ב, יא) כותב רש"י: "עכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באישה יפה".

כיצד פרוש זה משתלב בערך? --דקדוקית 08:40, 16 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה[תגובה]

הפרוש של רש"י מוטה, נראה שלא היה יכול להסכים שלמשה תהיה אשה כושית. בכל אופן יש לדרש הזה ערך בניתוח סוציולוגי ופסיכולוגי, אך אין לו ערך אטימולוגי ולכן אין מקומו במילון. איתן פ 09:19, 16 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה[תגובה]

מי שחושב שפירושו של רש"י מוטה, לא הקצה לסיפור יותר מעשר דקות. כל מי שרק יקרא את הסיפור יראה שאין אפשרות להסביר "אשה כושית" כפי הפירוש המתקבל. אין אפשרות ליצור בעיה בדבריה של מרים, וגם לא בתשובתו של בורא עולם אודות קדושתו של משה. בנוסף לכך, רש"י מגבה את דבריו בסימוכין מספרי ההיסטוריה היהודיים, שם מתואר בדיוק הדין ודברים. בספרות זו, שהועברה מאיש לאיש, מתואר שהאשה אודותיה דיבר משה היתה ציפורה, שמוצאה ממדין ולא מכוש.

מבלי לפגוע בכבודו של רבנו שלמה יצחקי. בכל מקרה רש"י מבין את "כושית" על פי ההגדרה המילונית כאן, אלא שמפרש שבמקרה זה כתוב כושית כאשר הכונה להפך מזה. זה אינו ענין למילון.
במאמר מוסגר (אם האשה לא היתה כושית ממש, הסיפור מאבד את עקר ענינו. מרים, כיון שחטאה בשחורה, נענשה במחלה הלבנה.)