מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כִּבְיָכוֹל או כְּבַיָכוֹל
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כביכול |
| הגייה* | kivyakhol |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | י־כ־ל |
| דרך תצורה | כְּ־ + בְּ־ + יָכוֹל |
| נטיות | |
- לשון חז"ל מילה המציינת כי המתואר אינו אמיתי ונאמר כמשל לצורך קירוב ההבנה.
- ”אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, (שְׁכִינָה) מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כִּבְיָכוֹל) קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ה)
- [עממי] מילה המציינת כי המצב המתואר אינו תואם לגמרי את המצב האמיתי.
- היא כביכול רצתה לעזור אבל בפועל לא ממש התאמצה.
- הוא התלונן על עוולות שכביכול נעשו לו, אך לא נמצאו הוכחות לאמיתות הדברים.
- במקורות תמיד על פעולות המויוחסות לאלוהות ומובעות בתיאור גשמי. כאילו במציאות שיכול להיות.
