מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כִּבְיָכוֹל או כְּבַיָכוֹל
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
כביכול
|
| הגייה* |
kivyakhol
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
י־כ־ל
|
| דרך תצורה |
כְּ־ + בְּ־ + יָכוֹל
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל מילה המציינת כי המתואר אינו אמיתי ונאמר כמשל לצורך קירוב ההבנה.
- ”אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, (שְׁכִינָה) מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת (כִּבְיָכוֹל) קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ה)
- [עממי] מילה המציינת כי המצב המתואר אינו תואם לגמרי את המצב האמיתי.
- היא כביכול רצתה לעזור אבל בפועל לא ממש התאמצה.
- הוא התלונן על עוולות שכביכול נעשו לו, אך לא נמצאו הוכחות לאמיתות הדברים.
- במקורות תמיד על פעולות המויוחסות לאלוהות ומובעות בתיאור גשמי. כאילו במציאות שיכול להיות.
