יעט
יָעַט
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יעט |
| שורש וגזרה | י־ע־ט |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עטף, כיסה, הלביש.
- "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ." (ישעיהו סא י)
- ”ופצחנית של צפרי שחרית צלצלה ממעל לראשו כשרשרות בדולח. צנה מתוקה יעטתהו.“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- צורת משנה של ע־ט־י/ה, עָטַה.