לדלג לתוכן

יסף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָסַף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה י־ס־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עשה שוב את אותו הדבר. המשיך. צירף אל הקודם.
    • ”וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד“ (בראשית ח, פסוק יב)
    • ”כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם “ (במדבר לב, פסוק טו)
    • ”אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל“ (דברים ה, פסוק כב)
    • ”וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ “ (שמות ט, פסוק לד)
    • ”וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ“ (ויקרא כב, פסוק יד)
  2. לשון המקרא (משמעות משוערת) פסק. הגיע אל סופו.
    • ”וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ (במדבר יא, פסוק כה)
    • ”אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף (דברים ה, פסוק יט)

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי
  • תלוי פרשנות בשתי המובאות הנ"ל מלשון סף

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש יסף

השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָסַף יוֹסֵף -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נוֹסַף נוֹסָף יִוָּסֵף הִוָּסֵף לְהִוָּסֵף
הִפְעִיל הוֹסִיף מוֹסִיף יוֹסִיף הוֹסֵף לְהוֹסִיף
הֻפְעַל הוּסַף מוּסָף יוּסַף -אין- -אין-
פִּעֵל יִסֵּף מְיַסֵּף יְיַסֵּף יַסֵּף לְיַסֵּף
פֻּעַל יֻסַּף מְיֻסָּף יְיֻסַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַסֵּף או הִתּוֹסֵף מִתְוַסֵּף יִתְוַסֵּף הִתְוַסֵּף לְהִתְוַסֵּף