מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- עשה שוב את אותו הדבר. המשיך. צירף אל הקודם.
- ”וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד“ (בראשית ח, פסוק יב)
- ”כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם “ (במדבר לב, פסוק טו)
- ”אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל“ (דברים ה, פסוק כב)
- ”וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ “ (שמות ט, פסוק לד)
- ”וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ“ (ויקרא כב, פסוק יד)
- לשון המקרא (משמעות משוערת) פסק. הגיע אל סופו.
- ”וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ“ (במדבר יא, פסוק כה)
- ”אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף“ (דברים ה, פסוק יט)
- מקראי
- תלוי פרשנות בשתי המובאות הנ"ל מלשון סף
| השורש יסף |
|
השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ס־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָסַף |
יוֹסֵף |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
נוֹסַף |
נוֹסָף |
יִוָּסֵף |
הִוָּסֵף |
לְהִוָּסֵף |
| הִפְעִיל |
הוֹסִיף |
מוֹסִיף |
יוֹסִיף |
הוֹסֵף |
לְהוֹסִיף |
| הֻפְעַל |
הוּסַף |
מוּסָף |
יוּסַף |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִסֵּף |
מְיַסֵּף |
יְיַסֵּף |
יַסֵּף |
לְיַסֵּף |
| פֻּעַל |
יֻסַּף |
מְיֻסָּף |
יְיֻסַּף |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְוַסֵּף או הִתּוֹסֵף |
מִתְוַסֵּף |
יִתְוַסֵּף |
הִתְוַסֵּף |
לְהִתְוַסֵּף |
|
|