מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- עשה שוב את אותו הדבר. המשיך. צירף אל הקודם.
- ”וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד“ (בראשית ח, פסוק יב)
- ”כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם “ (במדבר לב, פסוק טו)
- ”אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל“ (דברים ה, פסוק כב)
- ”וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ “ (שמות ט, פסוק לד)
- ”וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ“ (ויקרא כב, פסוק יד)
- לשון המקרא (משמעות משוערת) פסק. הגיע אל סופו.
- ”וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ“ (במדבר יא, פסוק כה)
- ”אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף“ (דברים ה, פסוק יט)
- מקראי
- תלוי פרשנות בשתי המובאות הנ"ל מלשון סף
השורש יסף
|
השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־ס־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָסַף
|
יוֹסֵף
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
נוֹסַף
|
נוֹסָף
|
יִוָּסֵף
|
הִוָּסֵף
|
לְהִוָּסֵף
|
הִפְעִיל
|
הוֹסִיף
|
מוֹסִיף
|
יוֹסִיף
|
הוֹסֵף
|
לְהוֹסִיף
|
הֻפְעַל
|
הוּסַף
|
מוּסָף
|
יוּסַף
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
יִסֵּף
|
מְיַסֵּף
|
יְיַסֵּף
|
יַסֵּף
|
לְיַסֵּף
|
פֻּעַל
|
יֻסַּף
|
מְיֻסָּף
|
יְיֻסַּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְוַסֵּף או הִתּוֹסֵף
|
מִתְוַסֵּף
|
יִתְוַסֵּף
|
הִתְוַסֵּף
|
לְהִתְוַסֵּף
|
| |
|