ספינת מלחמה ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני, כשכל יחידת חתירה מונה שלושה חותרים: אחד בטור העליון, אחד בטור האמצעי ואחר בטור התחתון.
"קורינתוס היתה הראשונה בערי יוון שנבנו בה טריארות." (תוקידידס, תרגם מיוונית: א"א הלוי, 1959)
"הַטְּריאֶרוֹת של המדינה [...] גירשו מן הים האיגאי את ספינות הפיניקים, והפכו ים זה לים יווני־טהור." (תדיאוש ז'לינסקי, תרבות יוון העתיקה. מפולנית: גדליה אלקושי, תשכ"א)
נשקה העיקרי של הטריארה היה איל ניגוח, באמצעותו ניגחה והטביעה את אניית היריב.
הפירוש המדויק של השם ביוונית אינו ידוע, והחוקרים מתרגמים "three fitted" או "fitted with three of something".[1] שמן של ספינות גדולות מן הטריארה, שגם להן היו שלושה טורי משוטים אחד מעל השני ולא יותר, אף הוא צירוף של שם מספר ו־eres, למשל hexeres, penteres ועד tessarakonteres (חמש־, שש־, ארבעים־). המספר מציין כמה חותרים היו בכל יחידת חתירה. בפנטרס, למשל, אחזו חותר אחד במשוט התחתון, שניים במשוט האמצעי ושניים במשוט העליון. בעברית נקראת הטריארה "תְּלַת־חַתְרִית" (מלשון חֶתֶר, מלאכת החותר), שם שחידש ד"ר מאיר שָׂשׂ.[2]
↑ (J.S. Morrison, The Athenian Trireme. Cambridge, 2000 (2nd edition); L. Casson, Ships and Seamanship in the Ancient World. Baltimore and London, 1995 (2nd edition.
↑ מאיר שש, המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית. תל אביב, 1991. העתק דיגיטלי בפרויקט בן־יהודה.
ערך בוויקיפדיה: תלת חתרית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלת חתריות