שחזור של חמש־חתרית רומית מהמאה ה-3 לפנה"ס, חמושה בגשר השתלטות
עברית חדשה ספינת מלחמה ים־תיכונית מן התקופה ההלניסטית, בעלת 90 משוטים המסודרים בשלושה טורים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה חמישה חותרים: שני חותרים למשוט בטורים העליון והאמצעי וחותר יחיד למשוט בטור התחתון.
"ב־262 רדפה חמש־חתרית קרתגית אחרי אנית סוחר רומאית לא הרחק מחופי איטליה הדרומית." (מאיר שָׂשׂ, המערכה על הימים, 1991)
תרגום שאילה מיוונית: πεντήρης ("פֶּנְטֶרֵס") וגם מלטינית: quinqueremis ("קְוִוינְקְוֶורֶמִיס"). ־חתרית מלשון "חֶתֶר", מלאכת החותר. את המונח ־חַתרית חידש ד"ר מאיר שָׂשׂ. המספר חמש מציין את מספר החותרים בכל יחידת חתירה. על פירוש השם ביוונית ראו: טריארה. בלטינית: quinque ("חמש") + remus ("משוט"), מילולית: "חמש־משוטית".
ערך בוויקיפדיה: חמש-חתרית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמש חתריות