טנטון

טִנְטוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טנטון
הגייה*	tintun
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. (רפואה) תופעה שבה אדם שומע באוזנו צלילים שאינם בוקעים ממקור חיצוני אמיתי.

מילים נרדפות

• טיניטוס
• צפצופים באזניים

תרגום

• איטלקית: acufene‏‏‏‏
• אנגלית: tinnitus‏‏‏‏
• גרמנית: Tinnitus‏‏‏‏
• דנית: tinnitus‏‏‏‏
• יפנית: 耳鳴り‏‏‏‏
• סינית: 耳鳴‏‏‏‏
• ספרדית: tinnitus‏‏‏‏
• פורטוגלית: zumbido‏‏‏‏
• פינית: tinnitus‏‏‏‏
• צרפתית: acouphène‏‏‏‏
• קוריאנית: 이명‏‏‏‏
• רוסית: звон в уша́х‏‏‏‏

ראו גם

• דמיון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: טיניטוס