”אמיצות כוח ורוח ומצוינות בעדינות שאינה מכריזה על עצמה, בעדינות מחרישה זו מחליקות הן לא פעם 'את כל המחוספס' שבהווית טן-דו.“ (נשי דבורה בארון, מאת משה בסוק, בפרויקט בן יהודה)
”גם מציאותה של אשתו היתה מוחשית לו יותר בשעה שהיתה בצוותא או טן-דו עם גבר אחר. התייחדותו עמה היתה תמיד כשלון זוטא או כשלון רבא.“ (פרקי אהרן מגד, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
”ולעומתם נקרו לי פינות מואפלות ומועמות באמנות רבה לשמחת לבם של מתבודדים ומתיחדים, הן יחוד של עצמם והן יחוד של טן דו“ (הנשף, מאת שלמה שפאן, בפרויקט בן יהודה)
”חום זה, שניחנה בו במידה גדושה, השתוקקה להעניק לו, והוא לא סירב לקבלו; והידידות (שופעת מצדה, עצורה במקצת מצדו), שתחילתה בהתאמנויות טן-דו לפני החזרות ואחריהן, נתחזקה משעה שעזבה הלגה את היינץ.“ (היינץ ובנו והרוח הרעה, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)