טובת הנאה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טוֹבַת הֲנָאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טובת הנאה
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ו־ב; ה־נ־י/ה
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ טוֹבוֹת הֲנָאָה
  1. לשון חז"ל [הלכה] הנאה משנית מרכוש המועבר מאדם לחברו שלפעמים יש לה עצמה שווי ממוני.
    • ”השכחה והפאה כולן אין בהם טובת הנאה לבעלים ואפילו עני שבישראל מוציאין מידו מעשר עני המתחלק בתוך ביתו יש בו טובת הנאה לבעלים“ (בבלי, מסכת חוליןדף קלא, עמוד א)
    • ”דמר סבר טובת הנאה ממון ומר סבר טובת הנאה אינה ממון לא דכולי עלמא טובת הנאה אינה ממון“ (בבלי, מסכת קידושיןדף נח, עמוד ב)
    • וכי לֹא הָיָה לָהֶם סודר לִקְנוֹת מַמְּנוּ בַּחֲלִיפִין אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת מַמְּנוּ בַּחֲלִיפִין הכא נמי טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת עַל גַּבִּי קִרְקֵעַ וְלֹא הִיא מַתָּנוֹת כְּהֻנָּה נְתִינָה כתיבא בָּהוּ חֲלִיפִין דָּרַך מֶקַח וּמִמַּכָּר (דרוש מקור)
  2. [משפט] מתנה (כסף או שווה כסף) שאדם/ארגון נותן לאדם אחר בשביל לקבל בחזרה טובה. נתינתה וקבלתה יכולה להיחשב כשוחד.
    • על פי החשד, מספר חברי מועצת המנהלים וועד העובדים קיבלו טובות הנאה בתמורה לקידום ענייניהם של מפעלים וספקים שונים.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טובת הנאה