מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טובת הנאה
הגייה * tovat hana'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ טוֹבוֹת הֲנָאָה
לשון חז"ל [הלכה] משא ומתן שבין אדם לחברו.
”השכחה והפאה כולן אין בהם טובת הנאה לבעלים ואפילו עני שבישראל מוציאין מידו מעשר עני המתחלק בתוך ביתו יש בו טובת הנאה לבעלים“ (בבלי, מסכת חולין – דף קלא, עמוד א ) ”דמר סבר טובת הנאה ממון ומר סבר טובת הנאה אינה ממון לא דכולי עלמא טובת הנאה אינה ממון“ (בבלי, מסכת קידושין – דף נח, עמוד ב ) וכי לֹא הָיָה לָהֶם סודר לִקְנוֹת מַמְּנוּ בַּחֲלִיפִין אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת מַמְּנוּ בַּחֲלִיפִין הכא נמי טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן לִקְנוֹת עַל גַּבִּי קִרְקֵעַ וְלֹא הִיא מַתָּנוֹת כְּהֻנָּה נְתִינָה כתיבא בָּהוּ חֲלִיפִין דָּרַך מֶקַח וּמִמַּכָּר (דרוש מקור ) [משפט] מתנה (כסף או שווה כסף) שאדם/ארגון נותן לאדם אחר בשביל לקבל בחזרה טובה . נתינתה וקבלתה יכולה להיחשב כשוחד .
על פי החשד, מספר חברי מועצת המנהלים וועד העובדים קיבלו טובות הנאה בתמורה לקידום ענייניהם של מפעלים וספקים שונים.
ערך בוויקיפדיה: טובת הנאה