מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חופן |
| הגייה* | khofen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־פ־ן |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ חָפְנַיִם |
חופן עגבניות
- לשון המקרא כף היד
- ”וְלָקַח מְלֹא-הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי-אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וּמְלֹא חָפְנָיו, קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה“ (ויקרא טז, פסוק יב)
- ” טוֹב מְלֹא כַף נָחַת - מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל , וּרְעוּת רוּחַ.“ (קהלת ד, פסוק ו)
- ”מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה“ (משלי ל, פסוק ד)
- [עממי] כמות הנתפסת בכף יד. ובהשאלה: מידה קטנה אך מספקת.
- "חופן של עוצמה עדיף על שק של צדק".(פתגם עממי)
- "וְכֻלָּם קוֹנִים, חוֹטְפִים / גֶּזֶר, צְנוֹן וְאֹרֶז. / אֲבָל חֹפֶן כּוֹכָבִים? / לֹא תּוֹדָה, אֵין צֹרֶךְ." (עֵץ הַכּוֹכָבִים
, מאת לייב מורגנטוי, בתרגום יורם טהרלב)
- מופיע במקרא, רק בלשון רבים.
- אכדית - אֻפְּנֲ[דרוש מקור]
- סורית קלאסית - (ܚ-ܦ-ܢ ח-פ-ן)
- בארמית-יהודית - (ܚܘܦܢܐ "חוּפְנָא"
- מצרית קדומה -חפא ḫfˁ, בהוראת אגרוף. ישנם בלשנים הרואים בתיבה זו כנגזרת מצרית מן תיבת "גְפְ" gf בהוראת - קוף סוואנה ירוק, הנפוץ במזרח אפריקה.
- אתיופית חֶ'פֵן, ערבית חָ'פְנַה حَفْنَة
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חופנים |
אדם החופן את ברכה של אחרת.
- לשון חז"ל אסף בכף ידו במלואה.
- גזירת פועל משם העצם המקראי.