מחיט

מְחֻיָּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחוייט
הגייה*	mekuyat
חלק דיבר	שם־עצם (תואר)
מין	זכר
שורש	ח־י־ט
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְחֻיֶּטֶת ר׳ מְחֻיָּטִים מְחֻיָּטוֹת

1. עברית חדשה בגד שגזרתו מוקפדת ועשויה בתפירה נאה.

   • חליפה מחויטת

גיזרון

• מן חַיָט (שהוא בתורו מן חוט^{[דרוש מקור]}).
• כפועל חִיֵּט-חֻיָּט נמצא בלשון חז"ל בצורה ארמית ”האי מאן דעבד חלתא חייב אחת עשרה חטאות ואי חייטיה לפומיה חייב שלש עשרה חטאות  : זה שיצר כורת בשבת, עשה אחת עשרה מלאכות, ואם גם חִיֵּט את שפתה עשה בזה עוד שתי מלאכות“ (בבלי, מסכת שבת – דף עד, עמוד ב)

ראו גם

• מְעֻצָּב
• מְדֻגָּם