חפשה

חֻפְשָׁה

לשון המקרא [לא בשימוש] שחרורו של האדם משעבודיו, ביטול עבדותו.
- ”וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ...“ (ויקרא יט, פסוק כ)
הזמן בו נמצא האדם בחופש. הפסקה זמנית מעיסוקיו של האדם.
- "בשנה הבאה נשב על המרפסת / ונספור ציפורים נודדות. / ילדים בחופשה ישחקו תופסת / בין הבית לבין השדות." (בשנה הבאה, מאת אהוד מנור)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. בגלל חוסר ההתאם הדקדוקי בין השם לפועל, ייתכן כי המילה היא בעצם חֻפְשָׁהּ, עם מפיק (במשמעות החופש שלה)

ערך בוויקיפדיה: חופשה